חב' מזרחי יעקב וניהול בע"מ ואח' נ' נאות מזרחי בע"מ ואח'

החלטה

ערעור על החלטת כב' הרשמת מיום 26.1.14 שנעתרה חלקית לבקשת המשיבה 1 לגילוי מסמכים בטרם הגשת בר"ל והאריכה את המועד להגשת הבר"ל עד לאחר המצאת המסמכים.

הצדדים טענו בכתב וכן בדיון שהתקיים בערעור.

לאחר ששמעתי טענות הצדדים ועיינתי בכל החומר שהוגש לתיק, אני מקבלת את הערעור ומורה על ביטול החלטתה של כב' הרשמת.

כפי שטענו המערערים, ההחלטה אינה מנומקת ועל כן, לא ידועים טעמיה. לגופו של עניין, בשים לב להלכה הפסוקה בעניין גילוי מסמכים לצורך הגשת בר"ל וכלל נסיבות העניין, אני סבורה כי לא היה מקום להיעתר לבקשה לגילוי מסמכים.

אמנם ניתן, בתנאים המתאימים, לבקש גילוי מסמכים עוד לפני שהוגשה בקשת רשות להתגונן אך עם זאת, אין להעביר את שלב גילוי המסמכים למועד שטרם הוגשה הבר"ל וטרם ניתנה כלל רשות להתגונן. יש לאפשר גילוי מסמכים ככל שנחוץ על מנת להגיש בר"ל ראויה. יתר על כן, על פי הפסיקה, בבר"ל תהא הנתבעת רשאית לפרוס את הקושי שניצב בפניה בהצגת הגנתה בהעדר המסמכים, ובית המשפט ישקול גם אם אין די בכך בלבד להעניק לה את הרשות להתגונן (ראו גורן סוגיות בסדר דין אזרחי מהדורה עשירית, בעמ' 423, בש"א (ת"א) 14218/03 בנק הפועלים בע"מ נ' עזבון המנוח יוסף והבי ז"ל, כב' הש' שילה וכן פסקי הדין שנזכרים שם). להזכיר, בשלב זה הבר"ל, בית המשפט יוצא מנקודת הנחה שיש אמת בדברים ואינו בוחן מהימנות או את סיכויי ההגנה.

מדובר בתביעה לפיצוי מוסכם עקב הפרת הסכם לרכישת מקרקעין. המערערים, התובעים, הם המוכרים. המשיבה, הנתבעת, היא הקונה. ההסכם נחתם במסגרת הליך פירוק שיתוף במקרקעין. התובעים לא היו בעלים של המקרקעין במועד הגשת הבקשה לפירוק שיתוף ע"י הנתבעת, אלא התאספו ורכשו את המקרקעין מידי בעלים אחרים (סלע שיכון וייזום נדלן בע"מ, להלן: "סלע").

לטענת הנתבעת, היא ניהלה מו"מ עם סלע לרכישה וממש רגע לפני החתימה, סלע נסוגה מההסכמות אליהן הגיעה עם הנתבעת ומכרה לתובעים את חלקה במקרקעין, ובמחיר נמוך מזה שסוכם עם הנתבעת. הדבר מעלה, לטענת הנתבעת, "תהייה ביחס לעסקה". זו מתגברת נוכח ההתחייבות לרישום משכנתא ע"ש סלע במהלך פירוק השיתוף. לטענת הנתבעת, יש באמור להטיל ספק באשר למהות העסקה בין התובעים לבין סלע. העסקה הולידה רווח שמבחינת הנתבעת הוא פועל יוצא של מעשה אסור ודברים נוספים שעליהם ניתן ללמוד רק אם תחשף הנתבעת למסמכים. בנוסף, המסמכים דרושים על מנת לבסס טענה שלתובעים לא נגרם כל נזק ואף יצאו נשכרים, ולבסס שימוש בסמכות ההפחתה של הפיצוי המוסכם (עמ' 2 ש' 29 ואילך והטיעון בכתב). על כן ביקשה הנתבעת לקבל את הסכם הרכישה שבין התובעים לבין סלע, שטרות המכר והמשכנתא וכל מסמך רישומי, כגון: פרוטוקולים של החברה ותעודות התאגדות [מניתי את המסמכים שהורתה כב' הרשמת לגלות, שאינם כל המסמכים שהתבקשו מלכתחילה].

כאמור, על המבקש לשכנע את הבית המשפט, כי המסמכים דרושים לו על מנת להגיש בקשת רשות להתגונן וכי בהעדרם אינו יכול להגיש בקשה ראויה למתן רשות להתגונן. לא מצאתי בטענות הנתבעת הסבר משכנע שכזה. התצהיר שהוגש בתמיכה לבקשה המקורית שעמדה בפני כב' הרשמת בעניין זה, הוא סתמי וכללי ולפיו, "העיון במסמכים דרוש לצורך הגנתה של הנתבעת והינו נדבך חשוב בהגנתה" (ס' 13 לבקשה). הטענות בכתב ובע"פ לא שכנעו אף הן. את התהיות שמועלות על ידי הנתבעת, ניתן להעלות בבר"ל ולתמוך אותן בראיות כנדרש בשלב זה, שכן העובדות לגבי המו"מ עם סלע ולגבי מחיר הרכישה שסוכם עמה לעומת המחיר ששילמו התובעים כמו גם הערת האזהרה על המשכנתא הם בידיעת הנתבעת או בגדר מידע פומבי.

בנוסף, הנתבעת ביקשה מסמכים בעניין יחסי השותפות בין התובעים לבין עצמם, "על מנת שתוכל לדעת מול מי היא עומדת", לצורך התמודדות בהליך המשפטי. לדברי בא כוחה בדיון, לא ניתן לדעת כיצד זה רלבנטי אם לא ייחשף למסמכים (עמ' 2 ש' 5-6, 17-19). טענות הנתבעת גם בעניין זה לא הניחו את דעתי. לא הובהר איזו טענת הגנה יכולה לצמוח ממידע זה (בכל הנחה של הנתבעת, שמטיבה עמה לפי בחירתה) ומכל מקום, לא ניתן קצה קצהו של הסבר מדוע לא ניתן להגיש בקשת רשות להתגונן ללא המסמכים הללו.

אציין, כי מטענות הנתבעת בערעור עולה שבאמתחתה של הנתבעת טענות נוספות, כגון הטענה שלהפרה נמצא מרפא בהחלטת בית המשפט שהורה על פירוק השיתוף (עמ' 2 ש' 27-28) ועל כן, אינה הפרה יסודית שמקנה את הזכות לפיצוי המוסכם. בכל מקרה, הדיון הוא טרם הגשת בר"ל כך שהנתבעת טרם פירטה וגדרה את טענותיה בצורה מסודרת ומחייבת.

עוד אציין, למען הסר ספק, כי אף שקיבלתי את הערעור, אין בכך כדי לקבוע כבר בשלב זה (בטרם אף הוגשה הבר"ל) שהמידע שהתבקש אינו רלבנטי להוכחת טענות הנתבעת במסגרת התיק העיקרי באם תינתן הרשות להתגונן, אלא רק שלא עלה ביד לשכנע, כי יש להורות על גילויים בשלב הבר"ל ולצורך הגשתה.

יתר על כן, לא מן הנמנע שסירוב התובעים לגלות את המסמכים יעמוד להם לרועץ, לא רק כיוון שיש לקחת סירוב זה בחשבון כשיקול למתן רשות להתגונן אלא גם מהטעם שככל שתינתן, ימצאו התובעים מאריכים שלא לצורך את הדיון בתובענה משך חודשים ארוכים (מדובר בתביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר ביום 26/12/13). על פניו נראה, כי בנסיבות העניין, ובין היתר, בשים לב לכך שהתובעים תבעו צירוף מצטבר של שני סוגים של פיצויים מוסכמים שקבועים בהסכם (ס' 10.4.2 ו- ס' 10.4.3), צירוף המעלה כשלעצמו שאלה שראויה לדיון; ובשים לב לרוחב הלב במתן רשות להתגונן, לרבות בתביעה לפיצוי מוסכם שמועלית כנגדה טענת הפחתה (גורן שם בעמ' 405 טקסט סמוך לה"ש 52 ובעמ' 414 טקסט סמוך לה"ש 129) - ראוי היה לשקול הסכמה ליתן רשות להתגונן ולקדם פני בירור התיק לגופו. לצערי, לא עלה בידי להביא את הצדדים להסכמה זו בדיון, כל צד משיקוליו הוא.

הערעור התקבל.

בנסיבות העניין איני עושה צו להוצאות וכל צד יישא בהוצאותיו.

בר"ל תוגש במועד הקבוע בדין, שיימנה מיום המצאת החלטה זו.

להמשך טיפול המנת בניתוב התיק לרשם

המזכירות תדוור לצדדים

ניתנה היום, כ"ח סיוון תשע"ד, 26 יוני 2014, בהעדר הצדדים.